האסוציאציה הראשונה שיש לרובנו למשמע צירוף המילים – 'עובד זר', היא לעובדים בתחום הסיעוד, החקלאות וענף הבנייה. בתפיסה הקולקטיבית שלנו, עובדים זרים מחליפים עובדים בתפקידי 'צווארון כחול' בשכר נמוך שהישראלים לא ששים לאייש. אין ספק שזה חלק מהתמונה, אבל לצד העובדים הזרים ה'רגילים' מגיעים לכאן כל שנה גם עובדים זרים מומחים, הרבה פעמים ממדינות מתקדמות באירופה וצפון אמריקה, שממלאים תפקיד חשוב במשק ובתעשייה הישראלית.
ידע שלא קיים בישראל
את המומחים הזרים אפשר לפגוש בתחום ההייטק, ברפואה ואפילו בספורט הם מביאים עמם ידע מקצועי ייחודי שלא קיים בישראל. התחום בו השפעתם, כנראה, הכי נוכחת, הוא תחום הפרויקטים. בין אם מדובר בכריית מנהרות לרכבת הקלה בתל אביב ובין אם מדובר בקידוחי הגז בלב הים, ללא סיוע של כוח אדם מיומן ומקצועי מעבר לים, ספק אם היה ניתן להרים את הפרויקטים האלה.
מבחינת המדינה ורשות האוכלוסין אין הבדל מהותי בין 'מומחה זר' לעובד זר אחר ובשני המקרים על המעסיק של העובד המיועד להגיש בשם העובד בקשה להיתר עבודה עבור העובד הזר. אחרי שהדברים האלה נאמרו, חשוב לציין שבפועל יש הרבה פעמים הבדלים בין הוצאת אשרה לעובד זר מומחה לבין הוצאת אשרה לעובד זר 'רגיל'. בגלל שפעמים רבות מומחים זרים מגיעים למשימת אד הוק קצובה בזמן (תיקון מכונה מורכבת בתעשייה, ביצוע הליך רפואי ספציפי וכדו'), ניתן להסתפק באשרת עבודה מוגבלת ל-45 ימים. אשרה כזו ניתן להנפיק בהליך מזורז של 8 ימי עסקים, מרגע הגשת הניירת ובהנחה שצורפו כל המסמכים הדרושים. למרות ההקלה הזו הרבה מעסיקים נתקלים בבעיות כשם מבקשים להביא לישראל מומחה זר.
מומחים בהוצאת ויזה ל'מומחים זרים'
בגלל שהרבה פעמים שירותיהם של מומחים זרים נדרשים בהתראה קצרה, גם ההליך המקוצר לאשרה של עד 45 יום גורר קשיים אצל המעסיק. מי שלא בקי בבירוקרטיה ולא מכיר את המערכת עלול לגלות שמדובר במשימה יותר מורכבת ממה שהניח מראש. לכן, ההמלצה היא להיעזר בשירותיו של עורך דין שהתמחה בדיני הכניסה לישראל ובקי בהליכים המנהליים של מנהל האוכלוסין, כמו למשל עורכת הדין בר נבון.
