הזכות להיכנס לישראל אינה כזו המוענקת לכל אדם החפץ בכך וישנם מקרים לא מעטים בהם בקרי הגבול מסרבים לאשר כניסה זר/ה המבקשים להיכנס לגבולותיה.
לישראל, כמו לשאר מדינות העולם, יש זכות החלטה בנוגע למי נכנס בשעריה. למעשה כל חשש של בקרי הגבול שהזר הבא בפניהם יעבור על חוקי המדינה, יביא לסירוב כניסתו של הזר לישראל.
חשש זה צף ועולה כאשר הזר מנהל זוגיות עם ישראלי, זר ששהה בעבר שלא כדין בישראל, זר שביצע בעבר פעילות או השתייך לארגון כנגד המדינה ,זר שנתפס בעבר עובד בישראל ללא אשרה, זר שהגיש בקשה לפליט בישראל, זר שבני משפחתו שוהים לא חוקיים בישראל או שמעמדם טרם הוסדר וגם מי שנכנס פעמים רבות בתקופה קצרה לישראל.
בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 ישנו פירוט באשר למי שמוגדר שכניסתו לישראל לא תאושר אם יגיע ללא היתר מראש ולשר הפנים זכות שלא לאשר כניסה גם במקרים נוספים בהם מוצא לנכון לעשות שימוש בזכות זו.
במקרים של סירוב ומניעת כניסה ע"י בקרי הגבול, ניתן באמצעות עו"ד לפנות לממונה ביקורת הגבולות לטובת שינוי ההחלטה או להגיש ערר לבית הדין לעררים שבסמכותו לבטל את ההחלטה ולאשר כניסת הזר לישראל. משרד עו"ד המתמחה בתחום ההגירה, מכיר את החוק על בוריו ואת בעלי הסמכויות הרלוונטיות, יידע כיצד לעבוד מול הבירוקרטיה ומול הרשות על מנת להפריך את הסיבות שהביאו לסירוב הכניסה ולשנות את ההחלטה.
מעוכבים בנמל התעופה בנתב"ג טרם גירוש
חשוב לזכור כי במידה וסירוב הכניסה מתרחש עת נחת הזר בשדה התעופה, חלון ההזדמנויות לבקשת צו עיכוב הרחקה ומניעת הגירוש וטיפול בבעיה מאוד מוגבל, יש להגיש ערר בהקדם האפשרי ולפעול באופן מיידי, שכן אדם שכניסתו סורבה, יוחזק במתקן מעצר "המסורבים" כשחפציו (כולל טלפונים) נשמרים עבורו עד הגירוש, שיבוצע במועד הטיסה הבא למדינת מוצאו. הליך הכרוך בעוגמת נפש רבה.
ניתן מראש לנסות ולהימנע מסירוב כניסה ע"י בקרי הגבול, באמצעות הגשת בקשה מקדימה לרשות, ובשקיפות לתאר את נסיבות הגעת הזר לישראל, תקופת ומטרת השהייה, תיאור הקשר בין המזמין למוזמן ובמידת הצורך לצרף התחייבויות ליציאו במועד בהתאם לתנאי האשרה שתונפק לו.
אדם אשר גורש מגבולות ישראל מקבל סירוב כניסה אוטומטי לתקופה שבין 5-10 שנים אם כי הלכה למעשה, גם לאחר תקופה ההרחקה כל ניסיון קבלת אשרה יטופל בחשדנות רבה וסביר כי ידחה או יתקל בקשיים אל מול משטרת הגבולות. ניתן להתגבר על מכשול זה ולקבל אישור כניסה גם במקרים אלו, באמצעות ליווי משרד עו"ד מקצועי לתחום על מנת לקצר את תקופת ההרחקה או לבטל לחלוטין את איסור הכניסה.
ניהול הליכי ערעור ועתירות על סירוב כניסה לארץ
על מנת לטפל בערעורים על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה, הוקם בית דין מנהלי מיוחד, "בית הדין לעררים" המהווה ערכאת ביקורת ראשונה לדיון בנושא. על פסק דין של בית הדין לעררים ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
בית הדין לעררים מוסמך לדון בהחלטות "בענייני כניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה או בענייני אזרחות" את הערר על החלטות משרד הפנים ניתן להגיש בשל מגוון סיבות לרבות סירוב לקבלת אשרה, בגין ביטול אשרה או העמדה לגירוש בהתאם למפורט. הזכות להגשת ערר עומדת לרשות המבקש במסגרת מיצוי ההליכים. ניתן במקביל לערר שמוגש לבקש צו שימנע הליכי הרחקה מישראל עד הכרעתו של בית הדין בעניין הנדון.
**ישנם מספר חריגים, כגון הלטות הנוגעות לבקשות להסדרת מעמד מכח חוק השבות, בהם הסמכות להכריע נתונה באופן בלעדי לבית המשפט המחוזי – כבית המשפט לעניינים מנהלים בלבד. על מנת להבין איזה הליך אתם נדרשים לפתוח, מומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום הגירה והסדרת מעמד.
ערעור על החלטות שר הפנים ורשות ההגירה והאוכלוסין
ערר בביה"ד לעררים על החלטת שר הפנים ורשות ההגירה והאוכלוסין יוגש תוך 30 יום מיום מתן קבלת ההחלטה. מדובר על פעולה מורכבת בעלת דרישות מרובות ומומלץ לא לבצע אותה לבד אלא להיעזר במשרד עו"ד המתמחה בהגשת עררים לבית הדין לעררים. במקרים מסוימים יש לבית הדין הסמכות להכריע ללא קיום דיון בפניו על סמך כתבי הטענות בלבד, ובמקרים אחרים, יזמן את הצדדים לדיון במהלכו יעמיק בטענות הצדדים ורק אז יכריע.
ישנם הליכים בפני בית הדין שאורכים חודשים ארוכים ואחרים, הדחופים שבהם- כגון החלטה על סירוב כניסה בשדה התעופה, יוכרעו תוך ימים או שעות .
ישנה אפשרות לערער גם על החלטת ביה"ד ולהגיש ערעור מנהלי לבית המשפט לעניינים מנהליים תוך 45 ימים מיום פסק הדין של בית הדין לעררים.
מדובר בהליך מורכב וטעון שיש לנהלו בחכמה ובמקצועיות. משרד עו"ד הראל נבון ליווה בהצלחה תיקים רבים במטרה לשנות את גזרת משרד הפנים בהיתרי כניסה ומתן אזרחות לזרים, מנע סילוק עובדים זרים ובני משפחה ופעל נמרצות לאורך שנות פעילות המשרד בנושאים טעונים הקשורים לחירות הפרט וקבלת זכויות ומעמד למבקשי אשרות בישראל.
