אולי תופתעו לשמוע, אבל ישראל היא מדינה 'קשוחה' כשזה מגיע לביקורת הגבולות ועבור מי שאינו אזרח המדינה או זכאי עליה במסגרת חוק השבות, קבלת ויזה אינה תמיד עניין של מה בכך. קל וחומר כאשר מדובר על ויזת עבודה בישראל. כל מי שהוציא (או ניסה להוציא) אישור עבודה לעובד זר, בין אם מדובר בעובד סיעודי שנועד לסייע לבן משפחה מוגבל ובין אם מדובר בעובד זר לעסק, יודע שזו משימה בירוקרטית מפרכת ומורטת עצבים.
מה השלבים בתהליך הוצאת הוויזה לעובד זר?
קחו בחשבון שכאשר אתם מבקשים להביא עובד זר הבקשה היא פרטנית. כלומר, עוד לפני שהגשתם את הבקשה לאשרה אתם צריכים לאתר את העובד הספציפי ולהגיע עמו להסכמות (בחלק ניכר מהמקרים חברת כוח אדם תהיה גורם מתווך) על תנאי העסקה. לכן, כדאי להיות בטוחים בגזרה הזו כי האשרה היא אישית ולא ניתן להחליף העובד באמצע התהליך בלי להתחיל מאפס.
בשלב הבא, אחרי שסיכמתם עם העובד, המעסיק צריך להגיש בקשה להיתר עבודה עבור העובד המיועד ברשות האוכלוסין במשרד הפנים. טופס הבקשה כולל סעיפים רבים בהם צריך לפרט מידע רב אודות העובד המיועד הכולל, בין היתר, את כל פרטיו האישיים, השכלה, עבר פלילי וכדו'. בהמשך המעסיק צריך לציין את פרטיו האישיים, את הסיבה להבאת העובד, את הסכם העסקה בו יפורט השכר וגם מידע על סידורי המגורים לעובד.
אחרי שמוגשת הבקשה פקידי רשות האוכלוסין בוחנים אותה ומגבשים החלטה. בהינתן ומתקבלת החלטה חיובית, ניתנת המלצה למשרד הפנים להנפיק עבור העובד ויזת עבודה. אם חשבתם שבזה מסתיימת האודיסאה, אתם טועים. בשלב הבא צריך לגשת עם ההמלצה למשרד הפנים, שהוא בתורו יפנה אל הקונסוליה הישראלית שנמצאת במדינה בה מתגורר העובד. הקונסוליה היא זו שתנפיק את הוויזה בכפוף לכך שהמעסיק יבטח את העובד. במידה והכול הולך קשורה העובד יקבל אישור עבודה בישראל שתקף לשנה.
מומלץ להיעזר במומחים
למרבה הצער התהליך הזה יכול להסתבך מכל מיני סיבות שהנפוצה שבהם היא חוסר הניסיון של המבקש בהליך שמוביל לביצוע טעויות. ביצוע ההליך בסיוע וליווי מקצועי של עורך דין שמתמחה בתחום, כמו למשל עורכת הדין בר נבון, יכול לחסוך לכם הרבה זמן ועגמת נפש.
