מדינת ישראל נדרשת בכל הנוגע להפקת אשרות מתאימות והיתרי העסקה לעובדים שאינם תושבי או אזרחי ישראל, לתת מענה לסוגיות העולות בנוגע להעסקתם, לרבות סוגיות מתחום דיני עבודה והמשפט מנהלי.
לשם כך קיים דין ספציפי, הנקרא חוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991. החוק מגדיר את תנאי הזכאות להעסקת עובד זר, את דרכי קבלת ההיתר להעסקתו, וכן את חובותיו של המעסיק כלפי העובד וכלפי המדינה.
מאחר שמדובר על תחום מורכב, החוק מחלק את האחריות על הטיפול בנושא העובדים הזרים בין משרד הפנים למשרד הכלכלה. משרד הפנים אחראי על הנפקת היתרים, פיקוח מנהלי ופלילי על קיום תנאי ההיתר, ופיקוח על העסקה ללא היתר. משרד הכלכלה יפקח על זכויות העובדים הזרים בכפוף לחוקי העבודה (כולל חוק עובדים זרים) בהיבט הפלילי.
משרד הראל נבון עורכי דין, מתמחה בטיפול משפטי וליווי מול הרשויות המתאימות בארץ ונותן מענה לאנשים וחברות שנדרשים להוציא היתר העסקה או אשרות עבודה לאנשים שאינם תושבי המדינה.
העסקת עובד זר ללא היתר מתאים מהווה עבירה פלילית אשר עלולה לגרור קנסות וסנקציות פליליות אחרות כנגד החברה המעסיקה, כנגד בכירים בארגון וכן נגד העובד עצמו, לרבות גירושו.
חשוב להבין כי מועסק שאינו תושב המדינה, זכאי לאותם תנאי עבודה להם זכאי ישראלי על פי חוק, בין היתר, לשכר מינימום, חופשה שנתית, ימי שבתון, יום מנוחה שבועי, תשלום דמי נסיעה דמי הבראה שנתיים ביטוח פנסיוני, פיצויי פיטורים ותשלום בגין שעות נוספות . (למעט המועסקים בתחום הסיעוד וחיים בבית המטופל, הם אינם זכאים לגמול שעות נוספות). בנוסף לתנאי העבודה המקובלים במשק, מעסיקים של עובדים זרים מחויבים לדאוג לעובדיהם למגורים הולמים ולביטוח רפואי וכן להתקשר עמם בהסכם עבודה.
הסדרת מעמד בני זוג זרים של אזרחי ישראל
עפ"י חוק עובדים זרים, מי שעובד בארץ ואינו אזרח או תושב המדינה, נדרש לאשרת עבודה בתוקף בנוסף להיותו מועסק אצל מעסיק בעל היתר העסקה מתאים. היתרי העסקה לעובדים זרים ניתנים בענפים בהם התירה זאת הממשלה בהתאם לחוק.
מעמדו של העובד הופך ללא-חוקי, כאשר רישיון העבודה שלו אינו בתוקף, הוא מועסק בעבודה שלא בעניינה הונפק היתר התעסוקה או שהאישור של המעסיק שאצלו הוא מועסק אינו בתוקף.
באופן כללי, ותק השהייה של עובד זר בישראל על פי חוק הוא 63 חודשים. דהיינו, לאחר חמש שנים ושלושה חודשים אמור העובד הזר לסיים את תקופת ההעסקה שלו בישראל ולשוב לארץ המוצא.
יוצאים מן הכלל בעניין זה הם עובדים המקבלים הארכה מעבר לתקופת ההעסקה הנקובה בחוק בעקבות בקשה להארכת מיוחדת שהוגשה למשרד המוסמך. הארכה מיוחדת מעבר לתקופה המוגדרת אפשרית, אך יש להגיש בקשה מנומקת אשר תיבחן ע"י גורמי המקצוע.
לכל סקטור, תנאים מעט שונים מהאחד לשני; כאשר מדברים על עובדים שאינם "מומחים", לרבות עובדי סיעוד, חקלאות, בניין, מלונאות ועוד האשרה (מסוג ב/1) ניתנת לתאגידים המוסמכים לכך. אשרה עבור "עובדים מומחים", דהיינו אנשים בעלי ידע מקצועי מיוחד, מוזמנים ע"י מעסיק ספציפי, לתפקיד ייעודי מוגדר שנדרשת עבורו מומחיות ייחודית שלא נמצאת בישראל. עובדים מומחים משתייכים למגוון ענפים לרבות רפואה, אקדמיה, תעופה וספנות, יהלומים אומנות ועוד, בכל אחד מהמקרים יש לפעול בהתאם לחוק ולתקנות.
בתחום הסיעוד
בתחום הסיעוד מועסקים עובדים זרים באמצעות לשכות תיווך פרטיות המקבלות היתרים מיוחדים, לתיווך וטיפול בהם. קיים נוהל מוסדר היוצר פיקוח הדוק על כל נושא העסקת עובד זר בתחום הסיעוד, העברת עובדים בין לשכות, ניתוב בין מעסיקים ושמירה על איזון של הענף.
מטופלים שאינם שוהים במוסד סיעודי וזקוקים להשגחה של סיעודית במשרה מלאה, עשויים להיות זכאים לקבלת היתר להעסקת עובד זר. על מנת להעסיק מטפל זר בסיעוד, יש להסדיר במשרד הפנים היתר העסקה על שם המטופל וכן אשרת עבודה למטפל הזר המקושרת למטופל ספציפי. כדי להסדיר את חוקיות ההעסקה, יש להירשם באחת מלשכות התיווך הפרטיות. הלשכות הפרטיות המורשות לניוד העובדים, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד מטפלות בהנפקת אשרת העבודה (ויזה ב'1) לעובדים הזרים.
מצד המעסיק, העסקת אנשים שאינם תושבי ישראל בסיעוד, דורשת קבלת אישור זכאות והיתר העסקה מאת רשות האוכלוסין וההגירה עבור האדם שמבקש להעסיקו. קיימים קריטריונים שונים לזכאות עבור אוכלוסיות ספציפיות לרבות קשישים, נכים, אנשים שהשתחררו מבי"ח וזקוקים לסיוע מידי ועוד. ניתן לאתר עובד זר באופן עצמאי או כאמור באמצעות תיווך של הלשכות המורשות, אך חשוב לוודא שהעובד בעל אשרת עבודה (ויזה ב'1) תקפה וכי דרכונו תקף ל-18 חודשים לפחות.
חשוב לציין כי העסקת עובד המקושר למטופל אחר – אינה חוקית. כך לדוגמא לא ניתן להעסיק עובד/ת המחזיק/ה בהיתר העסקה בסיעוד, במשק בית ביום החופשי שלהם אצל אדם אחר.
תחום החקלאות
ניוד של עובדים זרים לטובת עבודת חקלאות מחייבת הזמנה של חקלאי מתוך המכסה הכללית של עובדי חקלאות אותה מאשרת המדינה. לכן השלב הראשון הוא קבלת היתר העסקה, זאת יכולים לבקש מפעילי משק, בעלי משק, אגודה חקלאית, שותפות, חברות ועוד. המכסות השנתיות המרביות של עובדים זרים בענף החקלאות נקבעות על ידי הממשלה בהחלטות המתקבלות על ידה מעת לעת.
על החקלאי להעסיק את העובדים הזרים שהותרו לו בהיתר רק בעבודות חקלאיות במסגרת השטחים או הגידולים שדווחו למשרד החקלאות. עבודות שאינן מוגדרות עבודה חקלאית;
גינון, עבודה בחנות (גם אם נמכרת בה תוצרת חקלאית) עבודות ניקיון או משק בית, עבודה בבית אריזה שאינו ממוקם בנחלת החקלאי וכד'.
עובד זר בעל אשרה ורישיון עבודה בתוקף לענף החקלאות רשאי לעבור בין מעסיקים שהם בעלי היתרים פנויים להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות, בכפוף לרישום המעבר בהתאם לנהלי הרשויות, וחל איסור על מעביד למנוע מעובד זר לבצע מעבר. על החקלאי המבקש לנייד את העובדים הזרים, לעשות זאת בהתאם להוראות "נוהל ניוד עובדים זרים בענף החלקאות".
בתחום הבניין
עובדים זרים בענף הבנייה מועסקים דרך חברת כח אדם ייעודית לענף הבנייה, חברה מורשית בעלת היתר לניודם לארץ, בהתאם לתנאי ההיתר להעסקת עובדים זרים בענף הבניין על ידי קבלני כוח אדם. על התאגיד להיות SPC – (Sole Purpose Company) שמטרתו ועיסוקו היחידים הם מתן שירותי כוח אדם של עובדים זרים בענף הבניין וחל עליו איסור לעסוק בכל עניין אחר, למעט העסקת עובדים זרים בענף הבניין.
מספרם של העובדים הזרים בבניין המועסקים בישראל מוגבל במכסות שנקבעות בהחלטות ממשלה כמו כן, ניוד עובדים זרים לתאגידי הבניין, תעשה רק במסגרת הסכמים בילטראליים בין מדינת ישראל למדינת המקור של העובדים הזרים, ובכפוף ובהתאם לאפשרות ניוד עובדים זרים במסגרת יישום הסכמים בילטראליים עם מדינות המקור של העובדים. תאגידי כ"א אלה התקשרו עם קבלני בניין רשומים ואלו מעסיקים את העובדים בפועל.
חשוב להבין כי התאגיד הוא מעסיקו של העובד, אך הוא אינו האחראי לביצוע עבודת הבניין המבוצעות אצל קבלן הבניין. עוד יצוין כי העובדים הזרים יועסקו באתרי בנייה בלבד ורק במקצועות מוגדרים לרבות: טפסנות, ברזלנות, טייחות, בנאות ורצפות, מסגרות ורתכות.
כאמור, האשרה והרישיון של עובד זר מוגבלת בזמן. לפי החוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 ואין להאריך את האשרה והרישיון לאחר תום תקופה של חמש שנים ושלושה חודשים (63 חודשים). עם זאת אפשר להאריכם בנסיבות מיוחדות וחריגות של תרומת הזר לכלכלה, למשק או לחברה.
משרד הראל נבון עורכי דין, נותן מענה לאנשים וחברות שנדרשים להוציא היתר העסקה או אשרות עבודה לאנשים שאינם תושבי המדינה. אפשר להתקשר לטלפון 03-9772800 או 054-7939378 או למלא את הטופס בתחתית האתר.
